חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' מורו

החלטה

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב

המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה על סכום קצוב על סך 15,405 ₪. הסכום מורכב מחשבוניות עבור שימוש ועבור ציוד. לכתב התביעה צורפו מספר עמודים מתוך הסכם מיום 26/4/10, מסמך "פירוט חוב ללקוח" ומכתב התראה בצירוף אישור משלוח בדואר רשום.

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע התביעה, בה טענה כי שדרגה שלושה מכשירים, אך חוייבה בסכומים גבוהים מאד, בין השאר עקב ויכוח על חשבונית מיום 29/4/10.

מאחר והבקשה לא היתה ברורה, ניתנה החלטה על תגובת המשיבה וניתנה למבקשת אפשרות לתקן את בקשתה לאחר קבלת התגובה.

המשיבה הגישה תגובה בת לא פחות מ-150 עמודים והמבקשת הגישה התנגדות מתוקנת, בה טענה שוב לשדרוגים שונים ולסכסוך אודות חשבונית משנת 2008.

בשתי הבקשות טענה המבקשת כי חזרה להשתמש בשירותי המשיבה בעיסקת סים בלבד, ומבקשת להגיע עימה להסדר החוב, אשר היא מעריכה בסך כ-6,000 ₪.

קבעתי דיון ליום 30/10/11, אך המבקשת לא התייצבה, למרות שבבדיקת רישומי המחשב כעת עולה כי כל ההחלטות נמסרו לה. בדיון אישר ב"כ המשיבה את טענת המבקשת לפיה חזרה לשירותי המשיבה ומסרה הוראת קבע. הובטח כי תינתן החלטה על סמך הבקשות והתגובה, ואני מתנצלת על העיכוב במתן ההחלטה על ידי.

מתגובת המשיבה עולה כי המבקשת התקשרה עם המשיבה בסהכם משנת 2008, דבר התואם גם את בקשת המבקשת. המבקשת ביצעה מספר שידרוגים, כמפורט בתגובה, והנזכרים גם בהתנגדויות.

החוב מורכב מחשבוניות שלא כובדו בחודשים אפריל עד יולי 2010, כאשר החשבונית הראשונה שלא כובדה הינה מתאריך 29/4/10 בסך 1,304 ₪, ובסה"כ 4 חשבוניות בסך 7,064 ₪. לפי התגובה המבקשת השתמשה בחמישה מכשירי טלפון נייד.

יתרת סכום החוב מורכבת מ"ערך שיורי", שווי ההטבה בעת רכישת המכשיר, בסך 1,391 ₪ ומיתרת חוב עבור מכשירים בסך 4,745 ₪.

המשיבה אישרה כי המבקשת חזרה לעשות שימוש בשירותיה, אך טענה כי המבקשת לא הסדירה את חובה, ואין בחזרתה לשירותי המשיבה כדי לפטור אותה מיתרת התשלומים עבור המכשירים, אלא לכל היותר להביא להסכמה לפריסה מחדש של מחיר המכשירים.

לאחר עיון בבקשות המבקשת, בכתב התביעה ובתגובה, אני קובעת כי המבקשת לא הראתה כל טענת הגנה ראוייה לבירור, וטענותיה הככליות והסתמיות על סירוב לשלם חשבוניות בשל גובהן הלא סביר אינן מצדיקות אי תשלום מתמשך. המבקשת גם שינתה את טענותיה, בתחילה טענה כי הבעיה נוצרה מאי תשלום חשבונית בשנת 2010, ולאחר מכן טענה כי היה מדובר בחשבונית משנת 2008, אך כל טענותיה מתבדות, לאחר שלמרות טענותיה שבה ושידרגה את הטלפון הנייד שלה ושל בנותיה אצל המשיבה, המשיכה לעשות שימוש במכשירים, וכאשר החשבונית היתה גבוהה מכפי יכולתה לא שילמה אותה, ופנתה לבית המשפט. אפילו לאחר הגשת התביעה, ולמרות התחרות בשוק וטענותיה, שבה וחידשה הוראת קבע לטובת המשיבה על מנת לעשות שימוש במכשירים, הקיימים ברשותה, ואשר לא שילמה עבורם למעט במשך חצי שנה.

המבקשת מודה בחוב קיים של כ-6,000 ₪, אך לסכום אין בסיס, והמבקשת מתעלמת מהפירוט המלא שקיבלה מידי המשיבה. אין בטענה כללית וסתמית להעמיד הגנה בפני תביעה לסכום קצוב, המבוססת בהסכמים חתומים וחשבונות מלאים.

בעניין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, שזהה להתנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב, חובה על המבקש להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתו, ולפרט סכומים ומועדים.  

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 193). 

אני דוחה את ההתנגדות לביצוע תביעה גם לגופה, ולא רק בשל אי התייצבות המבקשת לדיון.

לפנים משורת הדין, ולאור התוצאה הקשה, אין צו להוצאות, פרט לאלו הפסוקות בתיק ההוצל"פ.

הליכי ההוצל"פ בתיק מס' 02-51389-10-9 יחודשו. 

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ג, 11 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: